אם אתם מחובבי התכנית 'הצינור', בטח יצא לכם לצפות בפינה החדשה שלהם "ביזנס ופלז'ר" שבה מסתובבת כתבת 'הצינור' במקומות עבודה שונים ושווים במיוחד וסוקרת את סביבת העבודה שלהם. הפינה, שמתמקדת באופן טבעי בארגוני היי-טק, נותנת לנו הצצה למשרדים המפונפנים של eBay, פייסבוק, סימילר ווב, אינטל, פלייטיקה, פיבר ועוד, ומעבירה בצורה הומוריסטית מסר די ברור של שאר העולם: אתם חיים בלה-לה לנד!

את מה שרואים שם אתם בטוח מכירים: עיצוב מדהים, נוף מרהיב (לרב במיקום מגניב בתל אביב), מכון מניקור, מסאג'ים, גינה אורגנית, קוסמטיקאית, חדר יוגה, מגרש כדורסל, חדר כושר, חדרי מנוחה, משחקים למיניהם, חדר הנקה, חדר מוזיקה ואוכל ושתיה (ברבים כולל אלכוהול) ללא הגבלה.

הפינה בצינור היא פלטפורמה פירסומית מדהימה בשביל חברות כדי לשווק את מותג המעסיק שלהם ולספר למה כדאי למועמדים פוטנציאלים לעבוד דווקא אצלם. מי מהם ניצל אותה? לדעתנו לא רבים.

רב החברות שסוקרו נסחפו קצת ל"שויץ" הצהוב אליו כיוונה הכתבה ולא התייחסו אליה כהזדמנות פז להראות את הדברים שבאמת מבדלים אותם ויכולים למשוך מועמדים לבוא לעבוד אצלם. וכן, זה נכון שנעים וכיף לעבוד בסביבת עבודה נגישה, מעוצבת ומפנקת, אבל עשרות סקרים שנעשו על עשרות אלפי עובדים מעידים שאלה לא הסיבות המרכזיות שבגללן יבחרו בכם או ישארו אצלכם לאורך זמן. בראש ובראשונה הם מדברים על תחושת המשמעות – אנשים מחוברים ליעוד של החברה ולערך שמביאים המוצרים או השירותים שהיא מספקת.

אז מי מינפו את ההזדמנות בצינור? פייסבוק היו כמעט היחידים שפתחו את ההסבר שלהם ל"למה כדאי לבוא לעבוד אצלכם" בתחושת המשמעות: "כמות ההשפעה שאנחנו יכולים לעשות פה על העולם, היא מטורפת. השפעה על מעל מליארד אנשים" וגם "יש כאן אתגר בלתי נגמר". הם גם מדברים על אחד הדברים שהכי חשוב לדור ה – Y : גמישות. "לא מעניין אותנו מה אנשים עושים וכמה שעות הם עובדים ואיפה הם. מעניין אותנו בסוף ההשפעה שהעבודה שלהם עושה". אותו עובד פייסבוק מוסיף ומספר שהוא אוסף את הבת שלו מהגן פעמיים או שלוש בשבוע.

את נושא הגמישות בשעות הזכירו כמה חברות כמו אינטל (פיתוח) שגם הצליחו להשחיל כמה רובוטים מגניבים שהם מפתחים, בפלייטיקה הצליחו לדבר קצת על תחום העבודה שלהם כדי לעורר סקרנות בתחום הטכנולוגי ולבדל את עצמם כחברה שמפתחת משחקים מחברות היי- טק אחרות.

מכון היופי של eBay

מאמר שפורסם השנה במגזין פורבס מציין שדור ה-Y (היום בני 18-34) רואים את עצמם במקום עבודה מסויים לתקופה של כ- 20 חודשים. כדי לעזור לארגונים להשאיר אותם זמן ארוך יותר, סוקר המאמר מה חשוב לבני הדור הזה בעבודה:

  • גמישות: וזה אומר שעות עבודה גמישות, אפשרות לקחת חופשה וגם לעבוד מרחוק. הדור הזה רוצה להשאר בעבודה בהתאם לעומס המשימות שלו ולא בשעות מוגדרות, ולהבחן על פי איכות הביצועים שלהם תוך עמידה בלוחות זמנים. בסקר שנערך בקרב כמה אלפי עובדים בדור הזה, 64% אמרו שיעזבו את העבודה אם קשה מדי לקחת חופש. גלסדור פרסמו לאחרונה מאמר על חברות שמציעות לעובדים שלהן "שבתון" של כמה שבועות ועד כמה חודשים, כאשר ברובן, השבתון אפילו משולם. עוד מאמר של גלסדור סוקר חברות שמאפשרות לך לעבוד מרחוק. המפתח הוא גמישות והבנה של חשיבות החיים האישיים מחוץ לעבודה.
  • מסלול קריירה ברור ותמיכה בפיתוח אישי: דור ה-Y מחפש ארגונים שמוכנים להשקיע בפיתוח הקריירה שלהם. יש חברות שכבר בקבלה משרטטות מה קורה אחרי שנה וחצי בתפקיד. תהליך כזה לא חייב להיות דווקא קידום, אלא הרחבת יכולות באמצעות תכנית מנטורינג, השתתפות בפרוייקטים אסטרטגיים, או בתכניות הכשרה לפיתוח יכולות חדשות שבהן מעוניין העובד.
  • אוירה טובה: דור ה – Y מעריך תרבות ארגונית ואוירה ארגונית טובה.

את אחת הכתבות של ביזנס ופלזר, סיכם טל ברמן-מנחה התכנית, במשפט מעורר הזדהות כשאמר: "בהפסקת הפרסומות גם אני קופץ כאן למכונה לקנות לעצמי חבילת של בוטנים אמריקאים". במשפט הזה הוא העביר מסר מאוד חשוב – רב החברות לא יכולות להציע תנאים כאלה-וזה כולל ארגונים גדולים ומצליחים מחוץ לתעשיית ההיי-טק, וגם ארגוני היי טק יותר ותיקים ופחות עשירים.

אז יכול להיות שכמו טל ברמן גם אתם יושבים מול כתבה כזו ושואלים את עצמכם: איזה סיכוי יש לי למשוך עובדים עם משאבים כל כך מוגבלים? את המשפט "אנחנו לא גוגל" אפשר לשמוע בהמון ארגונים היום, ונכון, בתחום הזה אתם באמת לא יכולים להתחרות בהם (ולעדות צפו בכתבה בסדרה של 'הצינור' על טבע, שהצניחה את סף הריגוש פשוט כי היא חברה "רגילה").

אולי דווקא מכיוון שאין לכם את המשרדים הכי מפונפנים ואת הפינוקים הכי חדשניים, אתם חייבים לברר לעצמכם מה מייחד אתכם ולמה העובדים שלכם בחרו ואוהבים לעבוד דווקא אצלכם. לכל ארגון יש דברים נהדרים וצריך לאתר אותם, לקרוא להם בשם ואז לספר עליהם בהמון צורות שיווקיות לכל המועמדים שאליהם אתם מכוונים.

עובדים או משחקים?

שתף:
FacebookWhatsAppLinkedInEmail